עקוב פורסם ב-09:19 9.5 שנות המאסר שנגזרו ביום חמישי האחרון על כרמל מעודה הם גזר דין תקדימי שיש בכוחו ליצור הרתעה כלפי גננות וכל מי שעוסקות בטיפול בפעוטות וילדים. לא בכדי פרצו ההורים בבכי וקריאות שמחה "צדק לילדים" עם סיום דבריו של השופט עמי קובו. לא בכדי גם בפרקליטות חשים שנעשה צדק, וזאת על אף שביקשו עונש כבד עוד יותר - 14 שנות מאסר. גם עבורם זהו יום משמעותי - יש שופטים בלוד. "לקחתי בחשבון שהנאשמת קיבלה אחריות והביעה חרטה", נימק השופט קובו בפסיקתו. "שמעתי גם את עדויות האמהות על הכאב והצער. במקרים דומים נגזרו עונשי מאסר של 18 חודשים עד שלוש שנים. אני סבור שעל העונש להיות חמור משמעותית. מתחם הענישה ההולם הוא 13-8 שנות מאסר. מדובר בנאשמת ללא עבר פלילי שזו הסתבכותה הראשונה עם החוק, והיא הודתה. נתתי את דעתי לשיקול הרתעת הרבים, וכן לגידופים ולפגיעה שהיא חוותה". מעודה נשפטה גם למאסר על תנאי וחויבה לשלם פיצויים בסך 400 אלף שקל. בסה"כ הורשעה ב-17 סעיפי התעללות ותקיפה בגן הזוועות שנעשו במשמרת שלה. עונשה של מעודה מידתי, לעניות דעתי, ומאזן בין חומרת הפרשה, הצורך בהרתעה של ממש ופסיקות בפרשיות אליהן יש להקביל מעשי התעללות שכזה. רק לפני כעשרה ימים למשל גזר בית המשפט המחוזי בלוד עונש זהה, 9.5 שנות מאסר, על יונתן פדידה בן ה-31 שהורשע בהמתה בקלות דעת של שני רוכבי אופניים בדצמבר 2019 לאחר שהתנגש בשניים בעת שנהג במהירות מופרזת תחת השפעת סמים ולאחר מכן שיבש מהלכי משפט. בנוסף לכך, נפסל רישיונו ל-15 שנה והוא חויב לפצות כל משפחה במאה אלף שקל. עברו לתצוגת גלריה העובדה שעונשה של מעודה התקבל בשביעות רצון תאפשר למשפחות לנשום לרווחה ולהניח את השנתיים האחרונות מאחוריהם. "דעתי האישית שעליה להישאר בכלא לכל החיים, אבל תודה לשופט. זה מכובד וזו התחלה של מציאות אחרת לכלל הילדים", אמרה בעקבות הפסיקה אחת האמהות. "זה מוכיח שמתחילים לראות את הילדים שלנו והלוואי שעכשיו כל מטפלת תחשוב הרבה לפני שהיא עושה משהו לילדים". צודקת האם וכאבה בוודאי שמובן, אולם מערכת המשפט בחברה מתוקנת חייבת לשקול פרמטרים נוספים - וכך עשה השופט קובו. אילו בית המשפט היה מתנהל לפי זעמם של אזרחים, מעודה הייתה נזרקת לצינוק בלי לראות אור יום עד סוף ימיה והאינטרס המדינתי לשקם עבריינים ולא לצופף אותם בבתי הסוהר - לא היה יכול להתממש. איזה סיכוי היה למעודה להשתקם ולהשתלב בחברה אם הייתה מתקבלת דרישת הפרקליטות ל-14 שנה או 16 שנה, כפי שמאפשר החוק? פרמטרים נוספים נלקחים בחשבון גם במהלך משפטיהם של רוצחים בדם קר. רף הענישה החדש שמציבה פרשת מעודה בפני העוסקות בטיפול בילדים משגר את המסר הנכון: הישמרו לנפשותיכן. אסור בתכלית האיסור להגיע אל מקומות אפלים שכאלה. אך המסר הזה מגיע בתחנת הרכבת האחרונה. ההפקרות בתחום רגיש כל-כך כמו טיפול בפעוטות וילדים היא בלתי נתפשת, וראשיתה באזלת היד של המדינה ומערכות הרווחה. מקרים מחרידים כמו אלה של מעודה יחזרו על עצמם כל עוד מטפלות נטולות הכשרה וכלים, שאינן ראויות לשמור על ילדים או אפילו לשהות במחיצתם, יוכלו לפתוח גן באותה קלות בה הן יכולות לחלק פלאיירים ברחוב. עברו לתצוגת גלריה כרמל מעודהצילום: מתוך פייסבוק כרמל מעודה הורחקה מהציבור ואפשר להניח שתצא לחופשי אחרי כשש שנים, לכשינוכה לה שליש. אבל התמונות הקשות שמתועדות במצלמות האבטחה בפעוטונים לא יפסיקו להעסיק את המהדורות וישארו איתנו. הסיפור יישאר אותו סיפור, גם אם הפרצופים יתחלפו. גננות וסייעות נטולות הכשרה, עייפות, עצבניות, חסרות סבלנות או סדיסטיות ממש, ימשיכו לטלטל ילדים ולהתייחס לפעוטות כחפצים באטימות מזעזעת כל עוד הפיקוח לא יעבור מהפכה טוטאלית. את החור השחור הזה חובה לסתום כאן ועכשיו. "תופעת" כרמל מעודה לא תיעלם עם כניסתה לכלא. קשה להאמין, אבל על מנת לקבל אישור ראשוני להפעלת מסגרות בגילאי 3-0 יש צורך בהיעדר רישום פלילי בלבד, ביצוע השתלמויות בעזרה ראשונה ואישור שהייה בגן. על משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לקבוע לאלתר כללי פיקוח מחמירים ולמגר כל ניסיון פיראטי לפתיחת פעוטון. בנוסף לכך, עליו למסד נהלי הכשרה קפדניים ומבחנים אישיותיים ולדאוג כי בעלי ובעלות פעוטונים שלא יעמדו בהוראות החוק יהיו חשופים לאישום פלילי. אם המדינה לא תעשה זאת, היא תהיה אחראית ואשמה על יצירת המעודה הבאה. תגיות קשורות: