נביא את הדברים כלשונם[1]: אף שלכאורה הכל נחרב, בית המקדש נחרב, ירושלים חרבה, ארץ ישראל חרבה, ועם ישראל מפוזר בין העמים, ודומה שלא נשאר שום דבר שלא שלט בו החורבן. בכל אופן כל זה במציאות הדבר באופן פיזי, אבל במה שנוגע להלכה לא נחרב כלום, ובית המקדש עומד על תילו, כל כלי המקדש במקומם, וכהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וקורבנות תמידים ומוספים וקורבנות ציבור וקורבנות יחיד, הכל קרב כהלכתו ובזמנו. כל יום כיפור נכנס כהן גדול לקודש הקדשים בקדושה ובטהרה, הכל כסידרו על מקומו, משום שבהלכה לא שלט שום מציאות של חורבן, והכל חי וקיים כימי קדם וכשנים קדמוניות .
וכן הובא מ�