comparemela.com


מריון קוטיאר אתמול בפסטיבל (צילום: GettyImages, פסקל לה סגרטן)
יש דברים שמשתנים ויש דברים שלא. מצד אחד, בדיקות הקורונה וחובת המסיכות הן חידוש בהתנהלות של קאן. מצד אחר, הרבה דברים נשארו כתמול שלשום: קוד הלבוש, גם בלחות הבלתי נסבלת; האולמות המלאים; ויראת הכבוד שבה מתייחסים בצרפת בכלל ובפסטיבל בפרט לסרטים, המובילה לכך שההקרנות מתנהלות בחרדת קודש, עם חשמל באוויר ובלי שמישהו יעז להתעטש.
מסורת אחרת, מבורכת פחות, היא שסרט הפתיחה של הפסטיבל מתברר כקטסטרופה. זה היה נכון פעמים רבות בשנים האחרונות, ולמרבה הצער זה נכון גם במקרה של "Annette". רק דבר אחד אפשר לומר לטובתו: הוא נמשך שעתיים ועשרים "בלבד", מה שאיפשר להספיק בסופו לצפות בפנדלים בין איטליה וספרד.
הסרט צפוי לעלות אצלנו לאקרנים בחודשים הקרובים, אז נשמור את הדיון בו לפעם אחרת. בינתיים נעלה רק שתי טענות לגביו. קודם כל, הבמאי הצרפתי מתיימר לעסוק כאן בכל סוגיה אפשרית - מנושאים אוניברסליים ועל-זמניים, כמו אובססיה וקנאה; ועד סוגיות אקטואליות כמו תקשורת צהובה, תופעות רשת ויראליות ו-MeToo. את כל זה הוא עושה בצעקנות וביומרנות, אלא שהאמירות שלו בנאליות, גסות וחסרות עניין.
מריון קוטיאר עם הבמאי ליאו קראקס והכוכב אדם דרייבר אתמול בקאן (צילום: GettyImages, פסקל לה סגרטן)
הבעיה השנייה: יותר מכל, "Annette" נראה כמו בזבוז אדיר של משאבים. כמה מהכוחות הבולטים בתעשיית הקולנוע הבינלאומית התאחדו בו כדי ליצור סרט סתמי לחלוטין, היפסטרי להחריד, בלתי נסבל ובלתי נגיש. על מי עובדים כאן ולמי זה טוב? אמזון, שגם ככה יש להם כיסים בלתי נגמרים ויכולים לבזבז כמה כסף שבא להם, צברו קצת הון סימבולי בכך שפתחו את פסטיבל קאן; אדם דרייבר, שגם ככה מככב בכל מקום אפשרי, יכול להוסיף עבודה עם במאי בעל שם נוסף לרזומה התופח שלו, אבל מעבר לכך? מבחינתי לפחות, התוצאה נראית כמו בדיחה פנימית. המצחיק הוא שסבלתי ממנה פחות מאשר אחרים עמם דיברתי אחרי ההקרנה, אולי בגלל שבניגוד אליהם, לא אהבתי את "הולי מוטורס" כך שבאתי בלי ציפיות.
אוהבים לספר על שריקות בוז בסיום הקרנות בכורה בקאן, ובדרך כלל אלה דיווחים קצת מנופחים. אז האמת היא, שאיש לא שרק בוז לסרט, אבל בהחלט היו מי שהפטירו לעברו קללות בקול רם ובשפות שונות, ומעטים התנדבו להגן עליו במחיאות כפיים.
להקרנת הסרט, שישתתף בתחרות הרשמית, קדם כרגיל טקס הפתיחה. הנחתה אותו דוריה טילייה, כוכבת צרפתית עולה עם שורשים בישראל, המככבת בלהיט "התקופה היפה בחיי" שיעלה אצלנו בעוד שבועיים.
ג'ודי פוסטר קיבלה במהלך הטקס פרס מפעל חיים, ונשאה נאום בצרפתית מושלמת. שני אמריקאים נוספים על הבמה היו נשיא חבר השופטים, ספייק לי, ואחת השופטות, מגי ג'ילנהול. היא, כזכור, כיכבה לפני כמה שנים בעיבוד מחודש ל"הגננת" של נדב לפיד, וגם הפיקה אותו. כבר היום (רביעי), יהיה לה מפגש מחודש עם הבמאי הישראלי, כשתידרש לשפוט את "הברך" שלו, המתמודד במסגרת התחרות הרשמית והופך בכך לסרט הישראלי הראשון מזה עשור המשתתף במעמד היוקרתי הזה.
בית ספר לרוק. מתוך "Annette" (צילום: פסטיבל קאן)

Related Keywords

Italy ,Iran ,Israel ,Spain ,France ,French ,Persia ,Maggie Gyllenhaal ,Lenny Bruce ,Spike Lee ,Leos Carax ,Shlomi Alkabetz ,Marion Cotillard ,International Unite It ,Riviera French ,Style Lenny Bruce ,Damir His ,May Baal Shem ,Holly Motors ,Nadav Torch ,இத்தாலி ,இரண் ,இஸ்ரேல் ,ஸ்பெயின் ,பிரான்ஸ் ,பிரஞ்சு ,பெர்சியா ,மாகி கில்லென்ஹால் ,லென்னி காயங்கள் ,ஸ்பைக் லீ ,மரியன் கோட்டிலார்ட் ,

© 2025 Vimarsana

comparemela.com © 2020. All Rights Reserved.