עקוב
פורסם ב-11.07.21
67 שנים הסתתר בארכיון המדינה מסמך היסטורי מכונן בתולדות הקהילה הלהט"בית. תחת הנדון "ניתוח של סירוס" הובאה בו חוות הדעת של חיים כהן, היועץ המשפטי לממשלה, כפי שנמסרה למשרד הבריאות ב-1954. כהן קבע כי אסור לנתח את רינה נתן, הטרנסג'נדרית הישראלית הראשונה, שביקשה ממשרד הבריאות לעבור ניתוח להתאמה מגדרית (שבעבר כונה "ניתוח שינוי מין"). בעקבות התנגדותו, היא ניסתה לבצע בעצמה את הניתוח עד שנפצעה באורח מסכן חיים, וכך אילצה את בית החולים לממש את רצונה.
במשך עשרות השנים שחלפו מאז נתפס כהן כ"איש הרע" בסיפור, שבעקבות חוות הדעת שלו נאסר על נשים טרנסג'נדריות לעבור ניתוח בארץ, והן נאלצו לצאת לחו"ל לשם כך. זאת, עד לשינוי הנוהל ב-1986, שאיפשר ביצוע ניתוחים כאלה בבתי חולים ציבוריים, בכפוף לאישור ועדה מיוחדת.
עברו לתצוגת גלריה
חוות דעתו של חיים כהן מדצמבר 1954. "תשוקת החולה להראות כאישה לא באה על סיפוקה"צילום: ארכיון המדינה
ואולם כעת, בעקבות מחקר פורץ דרך של סטודנטית לתואר ראשון בחוגים להיסטוריה ולמשפטים באוניברסיטת תל אביב, נחשפת התמונה המלאה.
היא מציגה צדדים מפתיעים לטובה, מבחינת הקהילה הלהט"בית, בכל הקשור לגישתו של היועמ"ש.
"המסמכים האלה משנים את כל מה שחשבנו במחקר ההיסטורי, שתפס את חיים כהן כדמות שלילית למדי בהיסטוריה הטרנסית", אומרת הסטודנטית לילה אתר. פרופ' איריס רחמימוב, היסטוריונית טרנסג'נדרית מאוניברסיטת תל אביב, החוקרת, בין היתר, את ההיסטוריה של הקהילה, מוסיפה כי מדובר ב"תגלית משמעותית מאוד. אתר איתרה מסמכים שחיפשנו כבר זמן רב".
עברו לתצוגת גלריה
עברו לתצוגת גלריה
רינה נתן, אחרי השינויצילום: אלבום משפחתי
עיון במסמכי הארכיון עליהם שמה אתר את ידה, אשר נחשפים כעת בפעם הראשונה, מעלה כמה נקודות בעלות עניין. בראש ובראשונה,
המסמכים מגלים כי כהן אמנם כתב שלפי הדין הקיים לא ניתן לנתח את רינה, אך הוא פעל לשינוי החוק כדי שניתן יהיה לנתחה. בפועל, השינוי הזה בחקיקה מעולם לא התרחש, אך כוונתו של כהן לקדמו עולה מהמסמכים. "לדעתי הדבר טעון תיקון ובחוק הפלילי החדש, שאנחנו עוסקים בהכנתו, נעשה למען הבא כל הבעיות האלה על פתרונן החוקי", הוא כותב במכתב תחת הכותרת "ניתוחים אסטטיים", שנשלח לגורמים המקצועיים בסוף 1954.
כהן הסביר בחוות הדעת, כי הסיבה שבגינה אינו יכול לאשר את הניתוח לא נובעת מעמדה אישית או מקצועית לגביו, אלא מכך שהחוק הרלוונטי לנושא מיושן ואינו מתאים לרוח התקופה. "החוק הפלילי שלנו, מקורו בקודקס אשר נכתב על ידי שופט באנגליה לפני 70 שנה, ורובו ככולו בנוי על תקדימים מן המשפט המקובל האנגלי עוד מלפני כתיבתו", הוא מסביר. "אין צריך לומר, שבימים ההם לא ידעו עוד ניתוחים אסטטיים מה הם, וגם מאז ועד היום, אם זכרוני אינו מטעני, לא נתעוררה בבית המשפט באנגליה או בארץ אף פעם השאלה בדבר חוקיות ניתוח כזה".
אתר מסבירה כי כהן חשש מכך שביצוע הניתוח היה מהווה היזק לגוף, שאין לו הצדקה לפי הדין הפלילי האנגלי שמקורו במאה ה-19 וחל גם בארץ באותה תקופה. "המנתחים היו מבצעים עבירה פלילית אם היו מבצעים את הניתוח", היא אומרת.
עברו לתצוגת גלריה
הנדון: ניתוחים אסתטיים, דצמבר 1954. המנתחים היו מבצעים עבירה פלילית אם היו מבצעים את הניתוחצילום: ארכיון המדינה
לצד זאת, בולטת גם ההנחה של כהן לפיה רינה נתן אינה סובלת ממחלה גופנית או נפשית כלשהי — גישה מתקדמת מאוד לתקופתה, שרק עשורים לאחר מכן התקבעה גם בעולם הרחב.
"מימי ילדותו הוא הרגיש הכרח נפשי ללבוש בגדי אישה ולנהוג כאישה לכל דבר ואף ניסה פעם לתקן את הטעות על ידי ניתוח עצמי, אולם הניתוח לא הצליח"חיים כהן
"החולה אינו סובל ממחלה אורגנית כל שהיא, לא מחלת הגוף ולא מחלת הרוח. אך סבלו מבחינה נפשית הוא שלא עשוהו אישה, וסבלו מגיע עד כדי חוסר יכולת עבודה", הוא כותב. בהמשך הוא שב וכותב כי "תשוקת החולה להראות כאישה לא באה על סיפוקה", ומוסיף, למען הסר ספק:
"אין הניתוח המוצע דרוש לשם ריפוי החולה ממחלתו או לשם מניעת השפעת מחלתו על בריאותו הכללית, שהרי יצאנו מן ההנחה שאין החולה דנן סובל ממחלה כל שהיא". למרות הכל, כאמור, בסיכום חוות הדעת הוא סירב לאשר את הניתוח המבוקש. "לפי החוק אין רופא בישראל רשאי, במקרה הנדון, לסרסו ולנתחו כמוצע, אפילו בהסכמתו".
רינה נתן, האדם מאחורי הדיונים המשפטיים האלה, היתה דמות טראגית, שהפכה לימים לאחד מסמלי הקהילה הגאה בישראל. היא נולדה בגרמניה ב-1923 בשם גרשון נתן. שנים לאחר מכן תיארה עצמה כמי שחשה "הכרח נפשי ללבוש בגדי אישה ולנהוג כאישה לכל דבר". לאחר מלחמת העולם השנייה עלתה לארץ ונדדה בין קיבוצים, כשהיא מסולקת בעקבות סירוב הקיבוצים לשכנה הן בצריפי הגברים והן בצריפי הנשים. במלחמת העצמאות שירתה כחובשת. לאחר השחרור התקשתה להשתלב בחברה ובשוק העבודה.
גבר מגונדר
שמה עלה לכותרות ב-1953 כשנעצרה בעודה לבושה בבגדי אישה. "גבר צעיר, בן 29, לבוש בגדי אישה מהודרים, מפורכס ומגונדר, נעצר על ידי המשטרה בטבריה שחשדה בו בכוונות פליליות", דיווח אז "הארץ".
"אני אישה בנפשי וברגשותיי", הסבירה נתן לחוקרי המשטרה, "רק בשל טעות פיזיולוגית נולדתי גבר". סופר "הארץ" שפגש את נתן בתא המעצר מצא אותה עומדת מול המראה בשמלת משי ירוקה, ומתגלחת. "מימי ילדותו הוא הרגיש הכרח נפשי ללבוש בגדי אישה ולנהוג כאישה לכל דבר ואף ניסה פעם לתקן את הטעות על ידי ניתוח עצמי, אולם הניתוח לא הצליח", דיווח "הארץ".
עברו לתצוגת גלריה
כתב "הארץ" מדווח על רינה נתן. "נפשו כלתה להמצא בין בנות מינו"
"נתן ניהלה מאבק עיקש מול רשויות המדינה במשך כחמש שנים ושילמה על כך מחירים גבוהים מאוד כולל אשפוז במוסד פסיכיאטרי, הזרקה בכפייה של טסטוסטרון ומעצרים על 'הפרעת הסדר הציבורי'", אומרת רחמימוב.
מאבקה לקבלת אישור לעבור ניתוח להתאמה מגדרית העלה חרס. "היא פנתה למשרד הבריאות וביקשה שיאפשרו לה את הניתוח. ועדה של מומחים לבריאות הנפש מצאה שיש לאשר לה את הניתוח", אומרת אתר. הנימוק היה "מטעמים של היגיינה רוחנית". ואולם בהמשך, כשהתיק הגיע לפתחו של חיים כהן, הוא קבע שאסור לנתחה.
ב-1956 פונתה נתן לבית החולים "אסף הרופא" לאחר שחתכה את איבר מינה.
"הפעם לא יועיל כבר שום דבר, ואתם מחויבים תהיו לנתחני וליטול את האיברים המיותרים ולהפכני לאשה", אמרה לרופאים. כך נכנסה לספרי ההיסטוריה כאישה הראשונה בישראל שעברה ניתוח לשינוי איבר המין. עיתונות התקופה תיארה אותה כ"גבר-אשה". ב-1958 חזרה לגרמניה. בעלותה על המטוס אמרה: "אל תשימו לב שאני רשום בדרכון שלי 'מיסטר' — אני בחורה". במולדתה התרחקה מהיהדות, ונישאה לגבר. היא מתה ב-1970 בגיל 56.
חוק בלתי-מוסרי
התגלית ההיסטורית החדשה משפרת את תדמיתו של כהן בעיני הקהילה הלהטבית. היא גם עולה בקנה אחד עם גישתו הליברלית כלפי "משכב זכר" מאותה תקופה.
כהן הנחה בשנות ה-50 את הפרקליטות והמשטרה שלא לחקור ולהעמיד לדין גברים בגירים בגין קיום יחסי מין הומוסקסואליים "בצנעה" ו"בהסכמה". זאת, למרות שהחוק הפלילי באותה עת אסר על קיום יחסים כאלה. "ההנחיה הייתה אמיצה וחדשנית לזמנה", כתבה איילת לוין במאמר שפורסם במסגרת פרויקט התיעוד "שורשים במשפט", שיזמה דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
"ניסיתי קודם להעביר הצעת חוק ברוח זו בממשלה ולא הצלחתי, וחשבתי שמחובתי שלא לקיים חוק שהוא לפי דעתי בלתי מוסרי", הסביר כהן
לימים הסביר כהן את הרקע לגישתו החריגה: "כיועץ משפטי נתתי את ההוראה 'הנודעת לשמצה', שהמשטרה לא תטפל במקרים כאלה, אף־על־פי שהחוק הוא חוק. כמובן, אין זה דבר רצוי שהיועץ המשפטי יורה שלא לקיים חוק. אבל ניסיתי קודם להעביר הצעת חוק ברוח זו בממשלה ולא הצלחתי, וחשבתי שמחובתי שלא לקיים חוק שהוא לפי דעתי בלתי מוסרי", אמר.
"אנחנו דרשנו מן השופטים הגרמנים שלא יבצעו את החוקים של הנאצים שהיו אנטי־מוסריים בעיניהם, ואני חושב שזו החובה שמוטלת על שופט ועל יועץ משפטי שלא ייתנו את ידם לביצוע חוקים שהם לפי מיטב מצפונם בלתי מוסריים".
"היכולת להביא בהחלטה אמיצה אחת לשינוי כה דרמטי בחייהם של אנשים, ולשקול שיקולי צדק ומוסר במסגרת שיקול הדעת המינהלי על מנת להגן על חירויות הפרט וזכויות האדם, מעידה על הכוח האדיר המצוי בידי היועץ המשפטי לממשלה ועל החשיבות הרבה שבצורך לעשות בו שימוש בתבונה, בזהירות, אך גם במידה רבה של אומץ", כותבת לוין.
במקרה של הטרסנג'דרים, מנגד, כהן לא הצליח להביא לשינוי החוק באותה רוח. המסמכים שנחשפו כעת מעידים כי לפחות היה כן ברצונו להביא לשינוי. אתר מציינת, כי מעניין גם לעקוב אחרי ההתפתחות שחלה ביחס לנושא במשרד המשפטים ובכנסת. כך, בעקבות פעילותה של ועדה ממשלתית לקידום האוכלוסייה הטרנסית בישראל, שבראשה עמדה גם דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ"ש, גובש לאחרונה מתווה שיאפשר שינוי פרטי המין של טרנסג'נדרים במרשם האוכלוסין גם אם לא עברו ניתוח וכן הומלץ להוסיף בטפסים ממשלתיים, לצד "זכר/נקבה" גם "אחר".
תגיות: