עקוב
רוצים לקרוא תקציר של הכתבה?
כמה ימים לאחר שאלמונים ירו כ–50 כדורים לעבר מסעדת ההמבורגרים כביש 90 שבצומת מחניים לפני כשבועיים, המקום מלא בסועדים. חיילים מהבסיסים הרבים באזור, זוגות ומשפחות, כולם פה. חלקם מהסביבה, אחרים רק עוצרים לנגוס בהמבורגר המפורסם במתחם תחנת הדלק. אב ובנו שבאו לאכול צהריים מתפלאים שיש שולחן פנוי ולא צריך להמתין חצי שעה בתור כמו תמיד, אלא שכמה דקות לאחר מכן, כבר לא נמצא כזה.
כמה לקוחות שואלים על היריות שנורו שם, תוך שהם מצביעים על הזכוכיות המנותצות שעוד לא הוחלפו. הם נענים במיומנות על ידי המלצרים במקום, שמספרים שביום שישי בלילה, כשהסתיימה המשמרת, נשמעו יריות. כשהם נשאלים אם ידוע להם מה קרה ומי ירה ולמה, עונים אנשי הצוות שכרגע האירוע בטיפול המשטרה, ומדגישים שזה מאוד מוזר, מכיוון שלבעלים אין שום סכסוכים קודמים, ושאין חשודים אפשריים למה שאירע באותו לילה.
אף שהמשטרה כלל לא בטוחה עדיין מה היתה סיבת הירי, כששאלנו את העוברים והשבים — המעטים שהיו מוכנים לשוחח איתנו — מה לדעתם גרם לירי, כולם זרקו את המילה "פרוטקשן", או דמי חסות בעברית. אזור הגליל התחתון, השייך למרחב כנרת של המשטרה, מוכה מקרים דומים: שריפת כלי עבודה, טרקטורים ופגיעה בעסקים. רק לפני יומיים ירו אלמונים על סניף של קפה נמרוד באגמון החולה וגרמו נזק למבנה. המשטרה הגיעה למקום, אך הרקע לאירוע עוד לא ידוע וכל כיווני החקירה נבדקים .״זה קורה פה כל שני וחמישי״, טוען אחד הנוכחים.
עברו לתצוגת גלריה
רן ששון, מבעלי מסעדת כביש 90צילום: ערן ורוד
״המשטרה הגיעה בכוחות גדולים, אבל כבר 20 שנה הם לא מצליחים לטפל בדבר הזה. אני לא בטוח שזה פרוטקשן, כי לא פנו אלינו ואין לנו שום סכסוכים״
עובד במסעדה הצמודה לכביש 90 טוען שאין לו מושג במה מדובר. הוא לא היה פה בשעת הלילה, וגם לא מעוניין להתערב. בפיצוצייה השכנה, שפתוחה 24 שעות ביממה, מספר המוכר שדודו היה מאחורי הדלפק בזמן שנשמעו היריות. ״הוא היה ממש מבוהל. גם הבנות שעבדו באותו לילה במסעדה נבהלו". לשאלה אם יש לו מושג למה ירו דווקא על מסעדת כביש 90 מכל בתי העסק במתחם, הוא משיב, ״אני לא יודע להסביר. הם דווקא אנשים טובים. אולי חסות, אולי משפחה, אולי מתחרים. זה מוזר מאוד. אף פעם לא היתה להם היסטוריה כזאת״. אבל אנשים ממשיכים להגיע, הוא מדגיש, "כי יש משטרה והיא אפקטיבית״.
בבוקר שלאחר היריות נפתחה המסעדה כרגיל. ״התגברנו מהר״, אומר רן ששון, מבעלי המקום. חשוב לו לשדר שהם לא פוחדים. על העובדים הוא אומר, ״אנחנו כמו משפחה״, ומספר שגם אלה שנקלעו לחדר האחורי בזמן היריות, הגיעו לעבודה כרגיל. הלקוחות מפרגנים, הוא אומר ומספר על קבוצת פנסיונרים שעלו לצפון במיוחד כדי לתמוך במקום, ״אכלו המבורגר וחזרו למרכז״. לדברי ששון, גם ח"כ רם בן ברק, שהיה בטיול בצפון, שמע על המקרה והגיע להתארח. ״המשטרה הגיעה בכוחות גדולים, אבל כבר 20 שנה הם לא מצליחים לטפל בדבר הזה. אני לא בטוח שזה פרוטקשן, כי לא פנו אלינו ואין לנו שום סכסוכים״.
ואולם את ששון מטריד עכשיו דבר אחר — לא העבריינים ולא המשטרה, אלא חברת הביטוח, שלדבריו הפנתה לו עורף. הפוליסה שלו עמדה להסתיים בסוף החודש — כשבוע לאחר מקרה הירי. יומיים לאחר הירי הוא קיבל הודעה מהסוכן שלו ש״בהמשך למידע שהגיע לחברתנו אודות שינוי מהותי בסיכון הביטוחי״, לשון ההודעה, הוא לא יוכל לחדש את הפוליסה. ״ביום אחד חברת הראל מודיעה לי שאין לי ביטוח", הוא אומר. "הייתי מוכן לחתימה ונציג החברה פשוט אומר לי שהוא לא מבטח אותי״. ששון קיבל הארכה של שבוע ללא כיסוי נזק בזדון ואובדן רווחים, ומנסה כעת למצוא פתרונות.
״העבריינים יושבים ומחכים, וחברת הביטוח שולחת אותי אליהם", הוא אומר. "כי אם הם לא מבטחים אותי, מה הם עושים בעצם? שולחים אותי לחפש שמירה. ומי ייתן לי שמירה?״. מהראל לא התקבלה תגובה.
עברו לתצוגת גלריה
10,000 שקל בחודש עבור חסות
מרחב כנרת הוא חבל ארץ יפהפה, רובו חקלאי, עמוס במושבים ובקיבוצים, ולדברי המשטרה, נקי יחסית מעבריינות פלילית כמו גניבות ופריצות. הבעיה המרכזית של האזור היא הפרוטקשן — גביית דמי חסות מקבלנים ומבתי עסק כמו מסעדות, אולמות אירועים, חנויות ומוסכים. מדי פעם נתקלים בעלי העסקים באירועים כמו הצתה, הרס, יריות וניתוץ זגוגיות, שבעקבותיהם הם משלמים דמי חסות בסכומים של כ–10,000 שקל בחודש.
על פי הערכות של גורמים המכירים את התופעה, מדי שנה מכניסים ארגוני הפשיעה לכיסם כ–2 מיליארד שקל מעיסוק בגביית דמי חסות מעסקים, לא כולל ענף הבנייה. למרות זאת, בספר החוקים של מדינת ישראל לא קיימת עבירה שנקראת ״גביית דמי חסות״. העבירה הקרובה ביותר היא סחיטה באיומים, אך משיחות שערכנו עם גורמי אכיפת חוק עולה תמונה של עבריינות מתוחכמת, מורכבת יותר וקשה להרשעה. לפי נתונים של מחוז צפון במשטרה, מתחילת 2021 הוגשו 11 כתבי אישום בגין סחיטה באיומים, בעוד ב–2020 הוגשו תשעה כתבי אישום בגין אותה עבירה.
״עבירת סחיטה באיומים עוברת שדרוג אצל עבריינים״, מסביר מקור באחת מרשויות האכיפה. ״כפי שהמשטרה משתדרגת בדרכים שלה לחשוף ולגלות עבריינים, כך גם העבריינים לומדים מתיק לתיק איך לשדרג את עצמם ולהקשות על מלאכת איסוף הראיות. עד לפני כמה שנים היה מגיע עבריין לבעל עסק ואומר לו, 'שמע, אני רוצה דמי חסות כי זה האזור שלי ואני בעל הבית פה, ובתמורה אתן לך שמירה והגנה'. אירוע ספציפי כזה, בין שני אנשים, בהחלט יכול להיות מוגדר כסחיטה באיומים, אבל העבריינים ישבו ולמדו״.
השדרוג הזה הוביל, בין השאר, להפעלת חברות שמירה, לגיטימיות בחלקן, שמייצרות אירוע פלילי — שבעקבותיו פונים אליהן בעלי עסקים לצורך קבלת שירותי שמירה. ״מי שמבצעים את הירי או ההרס בעסקים הם לרוב השליחים של השליחים — מעגל חמישי של מי שמפעיל באמת את עסקי השמירה״, מסביר אחד מגורמי האכיפה את השיטה. ״לפעמים זה אפילו נער בן 16 ששלחו אותו על טרקטורון לירות צרור ולברוח. אבל בעלי חברות השמירה הם אלה שמרוויחים מכך״.
איך הם מרוויחים?
״ברגע שיש מקרה ירי כמו זה שאירע במסעדת כביש 90 באחרונה, כל בעל מסעדה באזור שלא רוצה שיירו לו על העסק מתחיל לחפש לעצמו חברת שמירה. הוא שואל עסקים מסביב, 'למה אצלכם לא ירו?', והם עונים לו שהם משלמים לחברת שמירה מסוימת. אותו בעל מסעדה מתקשר אליה ושוכר את שירותיה — שלרוב לא כוללים דבר, מלבד העובדה שהעסק 'מסומן' כמי ש'נשמר' על ידי האנשים הנכונים. בסיטואציה כזאת, שהיא המקרה הנפוץ פה באזור, אין לי שום דרך להוכיח שהיתה סחיטה באיומים. המסעדן פנה לחברה מיוזמתו. לא איימו עליו ולא הכריחו אותו לשלם להם על שמירה״.
אחד התיקים הגדולים שפוצחו במחוז הצפון חשף את השיטה הזאת עוד ב-2017. מי שכונו אז ״כנופיית טובא״, על שם הכפר טובא־זנגריה שממנו באו, נהגו להדביק מדבקה עם השם ״רעם״ ומספר טלפון לפניות. מדבקות כאלו הוצמדו לאתרי בנייה ולכלי עבודה כבדים של קבלני עפר שזכו להגנתם. ההגנה בפועל לא כללה שום שמירה, מכיוון שהמדבקה עצמה היתה ההגנה — תחליף לשמירה בפועל על הכלים — ועבורה שולמו כ–10,000 שקל בחודש, או 12 אלף שקל למי שביקש חשבונית. לכלים שלא נמצאה עליהם מדבקה נגרמו נזקים, שעלותם עשרות ומאות אלפי שקלים. מעל 30 נאשמים נכללו בכתב האישום בפרשה, ובהם חברות שמירה שנחשדו כחברות קש ובפעילות פיקטיבית. חלקן היו חברות לגיטימיות, ששילמו לאותן חברות קש כקבלני שירותים.
לדוגמה, מכתבה ב–TheMarker שסיקרה את כתב האישום באותה תקופה עלה כי ב–2014 ערכה קק"ל מכרז חדש לאספקת שירותי שמירה ואבטחה, שבו זכתה אחת החברות המובילות בענף. עם תחילת עבודתה בצפון, לפי כתב האישום, פנה מנהלה באזור לחברת כנפי עטלף, אחת מחברות השמירה שנכללו בכתב האישום, שרישיונה נשלל לחמש שנים בעקבותיו, במטרה להיעזר ב"עובדים מקומיים". בכתב האישום המקורי נטען כי המנהל מטעם חברת השמירה המובילה הופנה למי שהוגדר כ"אחראי לשמירה באתר החולה", כדי שיספק חסות לבאגר (מחפר) שמחזיקה קק"ל באתר. בתמורה לכך, נדרשה החברה לשלם משכורות פיקטיביות למי שהוצגו כשומרים מטעם כנפי עטלף — אבל נרשמו כעובדים שכירים של אותה חברה. יש לציין כי אותה חברת השמירה לא נכללה בכתב האישום.
80 עדויות אספה המשטרה ממי ששילם דמי חסות עבור ״רעם״, אבל אף אחד מהם לא הגיע להתלונן בעצמו, ורבים מסרו עדות מלאה רק לאחר שנעצרו במשטרה. ״אנשים פחדו״, אומר גורם שהיה מעורב בחקירה.
שנתיים לאחר הגשת כתב האישום המקורי, במסגרת עסקת טיעון, תוקן כתב האישום — ואישומים קשים מכתב האישום המקורי, ובראשם סחיטה באיומים, נהפכו לעבירות קלות יותר, כמו עושק וארגון שירותי שמירה ללא רישיון. כתב האישום המתוקן כלל בעיקר עבירות מס ועבירות כלכליות שביצעו חברות השמירה השונות. כך לדוגמה, חברת כנפי עטלף זוכתה מאישומי הסחיטה ונותרה עם האישומים לעבירת הלבנת הון, עבירות מע"מ והשמטת הכנסה במרמה. הנאשמים המרכזיים בפרשה זכו בעונשים קלים יחסית. אחת הסיבות לכך היא שהתיק היה קשה להוכחה: עדי תביעה סירבו לבוא להעיד, אחרים היו עוינים, והעבירות, ברובן, הסתכמו ב״עושק״. גורמים במשטרה ובפרקליטות יצאו מתוסכלים.
אף אחד לא רוצה להסתכסך שוב עם כנופיות הפרוטקשן בצפון, בעיקר כשהמשטרה עדיין חוקרת את המקרה
עברו לתצוגת גלריה
סניף של רשת BBB בראש פינה. חלון אחד נותץ, וקליעים פוזרו בפניםצילום: גיל אליהו
״אי־אפשר לאנוס את החוק״, טוען גורם הבקיא בתיק. ״אנחנו מלהטטים במה שהחוק הקיים מאפשר לנו כדי להכניס למשבצת הפלילית את התופעה הזאת, אבל אין שום דבר פלילי באדם שגובה פרוטקשן. אין עבירה״. בדצמבר 2019 כבר שוחררו הנאשמים המרכזיים בפרשה.
היסוד העובדתי והנפשי חסר
ביוני 2020 שלח עו״ד עודד קם, ראש הצוות הכלכלי בפרקליטות מחוז צפון, מכתב לעו״ד ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה, תחת הכותרת ״תיקוני חקיקה כסיוע למאבק בתופעת תשלום דמי החסות במגזר הערבי״. במכתב, שתוכנו הגיע לידי TheMarker, הציע קם לבן ארי לפתור את בעיית הפרוטקשן באמצעות הכלת עבירות מהחוק לרישוי שירותי שמירה בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, המפרטת את רשימת "עבירות המקור", כלומר כאלה שרכוש הנובע מהן נחשב ככזה הנובע מהלבנת הון. קם הסביר במכתבו כי ״בעלי העסקים (בעיקר קבלנים) שעובדים באזור אצבע הגליל והגולן מדווחים במאות עדויות במשטרה כי מי מהם שלא מעסיק 'חברת שמירה' מהכפר טובא־זנגריה, מעמיד את הרכוש שלו בסכנה מחשש שייגרמו לו נזקים במאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים״.
הוא הוסיף כי אף שמדובר בתשלום דמי חסות, ״שמועבר לעבריינים מבלי שאלה מספקים שמירה של ממש בעבור אותו תשלום, אין למערכות האכיפה כלים מתאימים להתמודד עם התופעה״.
גם הטענה הבאה הובאה במכתבו של קם: ״בשנים האחרונות עברו תחת ידי מאות תלונות ועדויות על גביית דמי חסות. ברובם המכריע של המקרים לא ניתן היה לקבוע שבוצעה עבירת סחיטה באיומים, בהיעדר קיומו של הרכיב העובדתי הנדרש. מנגד לא היה כל ספק כי הכספים ששולמו לעבריינים, הועברו בניגוד לרצונם החופשי של בעלי העסקים״.
״אותם אנשים שהפעילו את חברת השמירה לא פנו לקבלנים, אלא הקבלנים פנו אליהם, ולכן היסוד העובדתי והנפשי — שאנחנו זקוקים לו בעבירות סחיטה באיומים — חסר"מקור מאחת מרשויות האכיפה
שינוי החקיקה עתיד להוביל לענישה כבדה יותר. העונש שבצד העבירות לפי החוק לרישוי שירותי שמירה הוא שנת מאסר, ואילו אם עבירות אלה יצורפו לרשימת עבירות המקור, העונש יכול להגיע לעשר שנים. לפי המכתב, יהיה זה "תג מחיר מתאים יותר לשימוש במאפיין כה בולט בפשיעה המאורגנת בישראל". עם שינוי החקיקה, יוכלו גם הרשויות לחלט את הכספים שניתנו כדמי חסות.
המכתב של קם שוגר לפני שנה, אבל הוא לא זכה להיות מקודם בצנרת החקיקה, מפני שהממשלה והכנסת לא תיפקדו זמן רב. שרים ופקידים בממשלה הקודמת ובמשרדים הרלוונטיים הכירו את המסמך, אבל כיום במשרד לביטחון פנים לא מכירים את הנושא. בינתיים, המשטרה והפרקליטות נותרות מתוסכלות מכך שידיהן כבולות — ולעבריינים יש מוטיבציה להמשיך ולפעול.
מהפרקליטות נמסר כי צוות מטעם הפרקליטות גיבש הצעות בעניין זה, שהועברו באחרונה למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, והן נבחנות בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים, כדי ליצור מענה חוקי שיכלול פתרון לטווח הארוך והמיידי, במסגרת המאבק בתופעה.
בימים אלו סיימו המשטרה ופרקליטות מחוז צפון לחקור פרשה בעלת מאפיינים דומים לזו של כנופיית טובא, שבמסגרתה התגלתה חברת שמירה בעלת רישיון כחוק. על פי חשד המשטרה, חברת השמירה פעלה באמצעות ״קוף״ והפעילה לחץ על בעלי עסקים וחקלאים באמצעות גרימת נזק — מה שהוביל את בעלי העסקים לבקש שמירה כדי לא להמשיך ולהינזק. במקרה הזה, שוב יהיה קשה לפרקליטות לחבר בין הנזק שנגרם לבתי העסק והכלים שניזוקו, לבין שירותי השמירה שקיבלו. ״אותם אנשים שהפעילו את חברת השמירה לא פנו לקבלנים, אלא הקבלנים פנו אליהם, ולכן היסוד העובדתי והנפשי — שאנחנו זקוקים לו בעבירות סחיטה באיומים — חסר", אומר מקור מאחת מרשויות האכיפה. "אבל חשוב להבין שככה נראית תופעת הפרוטקשן בצפון כרגע, ובלי שינויי חקיקה, יהיה קשה לעצור אותה״.
בסוף 2017, כמה חודשים לאחר הגשת כתב האישום נגד כנופיית טובא, הוקמה חברת שמירה חדשה — חברת "החובלים ש.א שמירה וכוח אדם בע"מ". בשבוע שעבר נשלחה הזמנה לשימוע לאדם החשוד בהפעלת אותה חברה באמצעות ״קוף״. מההזמנה עולה החשד כי אותו אדם הקים את חברת השמירה וכוח האדם תוך הצגת מצג שווא לרשויות המדינה, ובראשם משרד העבודה והרווחה ומשרד המשפטים, כדי לקבל במרמה את הרישיון הנדרש בחוק. עוד נטען כי החברה הוקמה כדי לספק שירותים לאותם לקוחות של חברות שמירה שרישיונן נשלל כתוצאה מהחשדות הפליליים שהתגלו בפרשה ב–2017 — כלומר, אלה שדרכן שילמו העסקים והקבלנים באזור לכנופיית טובא.
ביולי 2018 קיבלה החברה רישיון מהמדינה, ועד 2020, לפי ההודעה, קיבלה תשלומים מבעלי עסקים באזור הצפון בכ–11.2 מיליון שקל. יתר החשדות כוללים עבירות של הלבנת הון, הלבנת רכוש אסור ועבירות מס הכנסה.
עברו לתצוגת גלריה
עו״ד ג׳וליאן חדאד
"אם המדינה סבורה שמדובר בהתקשרויות לא תקינות שיוצרות עוד עבירות, איך היא נותנת לחברה לנהל מערך שמירה שלם, ורק אחרי שנתיים בוחרת לעצור אנשים ולתפוס רכוש?"
עו״ד ג׳וליאן חדאד, המייצג את אותו גורם וגם ייצג את הנאשם המרכזי בפרשת טובא, אומר כי בעת הגשת כתב אישום המתוקן לבית המשפט בנובמבר 2019, בידי המשטרה כבר היה המידע על קיומה של חברת החובלים ועל כך שהלקוחות מהפרשה הראשונה עובדים עמה. ״אם המדינה סבורה שמדובר בהתקשרויות לא תקינות שיוצרות עוד עבירות, איך היא נותנת לחברה לנהל מערך שמירה שלם, ורק אחרי שנתיים בוחרת לעצור אנשים ולתפוס רכוש?", אומר חדאד. "אם קיימות ראיות שמראות כי פעילות החובלים היא לא חוקית באשר לקבלת דמי השמירה, למה נתנו להם להמשיך לעבוד כל כך הרבה זמן? אם זה יתברר כנכון, יש פה אשם תורם של המדינה. אנחנו טוענים שכל הפעילות של החובלים היתה חוקית״.
עוד טוען חדאד כי מי שלטענת המשטרה ניהל את החברה בפועל והיה בעל השליטה בה, היה רשום כעובד בחברה, כזה שאין שום חובה חוקית על חברות השמירה להצהיר עליו. לדבריו, ״פנינו לפרקליטות כדי לקבל את ליבת חומר החקירה, ואנחנו סבורים שעובדתית כתב החשדות לא משקף את המציאות בפועל. נוכיח את זה בהליך השימוע, או שנוותר על הליך השימוע ונאפשר למדינה לנסות להוכיח את מה שכתבו בכתב החשדות. אנו סבורים שלא יצליחו״.
חלון מנותץ וקליעים מפוזרים
כמה ימים לאחר שהתרחש האירוע במסעדת כביש 90 זכתה המבורגרייה נוספת, הפעם סניף של רשת BBB בראש פינה, לקבל מה שנראה כסימן אזהרה. חלון אחד נותץ, וקליעים פוזרו בפנים. אף שהמשטרה הפעם כלל לא בטוחה שבשתי ההמבורגריות שנפגעו האירועים קשורים לדמי חסות, אפשר להבין מדוע זאת ההנחה הראשונה של בעלי עסקים בצפון במקרים שבהם עסקיהם ניזוקים.
כמה מטרים מהמבורגריית BBB שוכן קניון החאן. זהו מבנה פתוח ללא מיזוג, וב–15:00, בחום כבד, הוא כמעט שומם. מוכרים בחנויות שכנות יוצאים מהחנויות להתאוורר, מעשנים ומקשקשים ביניהם. אחת המוכרות, שביקשה לא להזדהות בשמה, נזכרת בבוקר שבו באה לעבודה לפני כשנתיים, ואת פניה קיבלה זכוכית שבורה מחלונות הראווה המנותצים של החנויות בקומה העליונה של הקניון. ״הם ניפצו בפטישים את כל הזכוכיות בחנויות בקומה העליונה״, היא מספרת. ״בקומה התחתונה הם לא נגעו בחלונות הראווה. כנראה לא הספיקו״. זאת היתה הפעם היחידה שבה מקרה כזה התרחש בקניון, לדבריה. ״יכול להיות ששילמו להם ובגלל זה הם הפסיקו?". המוכרת מודה שהאירוע היה מפחיד למדי, ״אבל אנשים חוזרים לקניון״, היא מציינת. ״הם לא מפחדים להגיע״.
כשפנינו להנהלת קניון ראש פינה בעניין, לשאול אם הם מעסיקים חברת שמירה, איך פעלו בעקבות האירוע או אם פנו למשטרה — הם סירבו להגיב. אפשר להבין אותם. אף אחד לא רוצה להסתכסך שוב עם כנופיות הפרוטקשן בצפון, בעיקר כשהמשטרה עדיין חוקרת את המקרה.
"מה יש לי כבר לעשות? שאביא נשק לשמור על הסניף? אני לא פותח חזית עם אף אחד. המשטרה עושה את העבודה שלה״ווליד, מנהל סניף ארומה בצומת עמיעד
עברו לתצוגת גלריה
סניף ארומה בצומת עמיעדצילום: גיל אליהו
ווליד, מנהל סניף ארומה בצומת עמיעד, מספר על לילה לפני כשנה, שבו ניפצו את זכוכיות העסק שלו. גם הזכוכיות של שווארמה אבו סלאח השכנה וסניף מקדונלד'ס נופצו באותו לילה, וגם אירוע הירי הזה, כמו זה בראש פינה, היה חד־פעמי.
כשניסינו לשאול בשווארמה אבו סלאח אם הם יודעים מה קרה, אם קיבלו פרטים מהמשטרה על זהות מבצע הירי או אם מי שניתץ את הזגוגיות של בתי האוכל נתפס, השיבו לנו שהם כלל לא מכירים את האירוע.
ווליד מספר שיש לו לקוחות קבועים מאזור הצפון שעדיין שואלים לעתים מה קרה ואם תפסו את המבצעים. ״אנחנו עובדים כרגיל״, הוא אומר. "מה יש לי כבר לעשות? שאביא נשק לשמור על הסניף? אני לא פותח חזית עם אף אחד. המשטרה עושה את העבודה שלה״. גם את המקרה הזה עוד לא סיימו לחקור במשטרה.
מפקד מחוז הצפון, ניצב שמעון לביא, מסר בתגובה: "אנו נאבקים בתופעת גביית דמי החסות בצפון בכל הכלים העומדים לרשותנו, כולל פעילות חקירה נגד חשודים וארגונים, פעילות משותפת עם היישובים באבטחה ובמניעת פשיעה חקלאית, וגם בתחום החקיקה. עד כה, לתופעת גביית דמי החסות לא ניתן מענה הולם בחקיקה, עובדה שהקשתה רבות על פעילות המשטרה. אך אף על פי כן, כמו שרואים בחקירה זו, אנחנו לא מחכים, ומצאנו את הדרכים לבסס תשתית ראייתית נגד העבריינים בעבירות עקיפות כדי להביא לחיסול פעילותם והעמדתם לדין. אני מקווה ששינוי החקיקה המבוקש יקודם במהירות ויאפשר למשטרה ולמערכת אכיפת החוק לפעול בצורה יעילה הרבה יותר כנגד התופעה, שהשתרשה באוכלוסיות ובאזורים מסוימים במשך עשרות שנים".
תגיות: