רק בישראל: איך עבודה אקדמית על חברה קדישא מכשירה מנהל בשירות הציבורי

עקוב
פורסם ב-19.07.21
ב–23 השנים האחרונות היה אלי אסקוזידו (64) ראש המועצה האזורית נחל שורק, תפקיד שאליו נבחר חמש פעמים ברציפות, ללא מתחרים, שבמהלכו מילא גם תפקידים שונים בתאגידים עירוניים. בינואר מונה אסקוזידו, חבר מרכז הליכוד, למנהל רשות עתיקות — ומינויו עלה היום (ב') לאישור הממשלה. בתנאי הסף לתפקיד הופיעה הדרישה הבאה: "תואר אקדמי באחד מהמקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה או לימודי עבודה, ארכיאולוגיה, לימודי ארץ ישראל; או תואר אקדמי אחר או השלמת לימודי השכלה גבוהה אחרת בתחום עיסוקה העיקרי של רשות העתיקות" — ולאסקוזידו אין תואר אקדמי באחד מהתחומים האלה. 
באופן יוצא דופן, רק לפני שמונה שנים התפנה אסקוזידו לעשות תואר כללי (רב־תחומי) במכללת אשקלון, בזמן שזו היתה תחת חסות אוניברסיטת בר־אילן. בתואר הכללי שלמד היו קורסים בתחומים שונים, בעיקר במדע המדינה ובמשאבי אנוש. כשוועדת גילאור, לבדיקת מינויים בשירות המדינה, בדקה את התאמתו לתפקיד, אסקוזידו טען שיש לו תואר במינהל ציבורי וכי רוב הקורסים שלמד היו מהתחומים אלה. ואולם הוועדה טענה שמינהל ציבורי הוא תואר שעומד בפני עצמו, ותואר כללי אינו כזה.
אז מה עושים במקרה כזה? מבקשים מהמועמד את רשימת הקורסים שלו, חופרים עמוק ומגלים עבודה סמינריונית אחת שעסקה בתחום הארכיאולוגיה וחברה קדישא. לבסוף הוועדה אישרה את מינויו, ובנימוקיה נכתב שאמנם אין לאסקוזידו תואר רלוונטי, אך הוא עשה כמה קורסים רלוונטיים במהלך התואר וכן "עבודת חקר מרכזית" בתחום רלוונטי. ספק אם אסקוזידו ידע לפני שמונה שנים שאותו סמינריון לתואר ראשון כללי יציל לו את הקריירה.
השאלה היא מדוע נדרשה הוועדה לנימוק כה יצירתי? במקרה זה קיבל המועמד את התואר לפני כמה שנים, אך אם היה עושה את התואר לפני 30 או 40 שנה, זה מה שהיה מסייע לו בתפקידו הרם? והאם התנאי לתואר ספציפי אכן רלוונטי בעניין זה אל מול ניסיון בן עשרות שנים בניהול?
עברו לתצוגת גלריה
חילי טרופר, שר התרבות והספורטצילום: נועם מושקוביץ
אפשר לחשוב כי מכיוון שמדובר ברשות מקצועית, ראוי שמי שיושב בראשה יבין משהו בחפירות ארכיאולוגיות, ממש כפי שכדאי שבראש רשות המסים יעמוד כלכלן. מצד שני, ניהול הוא ניהול, ועבור ידע מקצועי יש אנשי מקצוע, מה גם שרשות העתיקות אינה דורשת התמקצעות עמוקה בסגנון רשות שוק ההון. יתרה מזאת, ראש רשות העתיקות הקודם היה סגן ראש השב"כ לשעבר, ישראל חסון, שעסק בניהול ארגון גדול שאין לו קשר ישיר לחרסים. האם זה הופך אותו למנהל רע? האם אלוף העולם בארכיאולוגיה יהיה גם מנכ"ל טוב?
אסקוזידו מסר בתגובה כי "מאחורי 23 שנה מוצלחות כראש מועצה אזורית ועוד אינספור תפקידים ציבוריים ברמת המדינה והשלטון המקומי. ועדת האיתור והגורמים המוסמכים בחוק מצאו את מועמדותי למנכ״ל רשות העתיקות כראויה מאוד, ואעמיד את כל הידע והניסיון שרכשתי לקדום הנגשת העושר הארכיאולוגי הטמון בישראל לאזרחי המדינה, לתיירים הבאים בשעריה ולגורמי המחקר והמקצוע ברחבי העולם".
הגיע הזמן לחשוב על שיטה אחרת
תנאי הסף לנושאי משרה בכירים בישראל נקבעו לפני שנים רבות, ועל אף שהורחבו מעט בשנים האחרונות הם לא רלוונטיים כיום. הבחירה כתנאי סף דווקא בתארים כמו משפטים או מינהל ציבורי, פוסלת את כל המנהלים שלמדו מדעי הרוח או מתמטיקה. כמו כן, תואר בפילוסופיה עוסק בפתרון בעיות באופן הרבה יותר עמוקות מרוב התארים האחרים — אבל בעליו לא יעמוד בתנאי סף לתפקיד בכיר בשירות המדינה, וידרוש התפתלויות וחשיבה יצירתית מאוד ממי שרוצה למנות מנהל ותיק.
דוגמה נוספת לבעיות בשיטת מינוי הבכירים בשירות הציבורי נחשפה בהליכים הממושכים לבחירת ראש מינהל כחול־לבן במשרד הכלכלה שעוסק בקידום התעשייה הישראלית. בוועדת הבחירה, התבקש כל אחד מארבע תחברי הוועדה לתת ניקוד לכל אחד מהמועמדים הרבים שהופיעו בפניהם. עם זאת, הניקוד הוא רק כלי עזר — ומה שחשוב באמת הוא ההתייעצות שנעשית בין חברי הוועדה לאחר הניקוד. בהתייעצות הזאת, יש מקום לחברי ועדה דומיננטים להפעיל השפעה בעד מועמדים שהם חפצים ביקרים. אין כוחו של מנכ"ל משרד ממשלתי שחבר בוועדה ככוחו של נציג ציבור זוטר.
לא פעם מגיעים חברי הוועדה הבוחרים "מוכנים" לוועדה, ויודעים מראש במי יבחרו. מכיוון שבוועדה יושבים אנשים שצריכים להמשיך לעבוד יחד, עשויים לעלות לא מעט שיקולים פרסונליים. זאת יכולה להיות הסיבה לכך שבהליך במשרד הכלכלה, נבחרה תחילה דווקא המועמדת שדורגה רק במקום השלישי לפי הניקוד שהעניקו חברי הוועדה.
שני המקרים — של בחירת מנהל ראש רשות העתיקות ומנהל מינהל כחול לבן — חושפים קלקולים בשיטה. במקרה הראשון יודע שר התרבות והספורט חילי טרופר (שהרשות תחת אחריותו) על מי הוא ממליץ — וועדת גילאור נדרשת ליצירתיות ומוצאת עבודה סמינריונית להיתלות בה. במקרה השני נעשתה "עבודת הכנה", ומועמדת שהיתה מועדפת על מנכ"ל המשרד דאז נבחרה, על אף ניקוד שעשוי להיות "אסטרטגי" מצד המתנגדים לה. הגיע הזמן לחשוב על שיטה אחרת.
תגיות:

Related Keywords

Nahal Sorek ,Hamerkaz ,Israel ,Ashkelon ,Hadarom ,Yisrael Hasson ,Noam Moskowitz ,Center Likud ,College Ashkelon ,Council Regional Nahal Sorek ,University Bar ,Israel Antiquities Authority ,Administration Business ,January Mona ,Sponsor University Bar ,State Human ,Sunday General ,World Cup ,இஸ்ரேல் ,யிஸ்ரேயல் ஹாசன் ,நோம் மோஸ்கோவித்ஜ் ,இஸ்ரேல் தொல்பொருட்கள் அதிகாரம் ,நிலை மனிதன் ,உலகம் கோப்பை ,