פורסם ב-09:17
כעשור לאחר סבב המאבק הקודם למניעת בנייה על שרידי הכפר ליפתא שבצפון-מערב ירושלים, שוב מבקשת רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) לפרסם בסוף החודש את המכרז לבניית שכונת יוקרה באזור הנטוש שהפך עבור הפלסטינים לאחד מסמלי הנכבה. חבר ברשימת הליכוד לכנסת טוען שהמכרז הופשר לבקשתו, לרגל יום ירושלים, ומהווה ״מכה קשה לזכות השיבה״. ואילו בעירייה מתנערים מהתוכנית של רמ״י וטוענים שהיא מתפרסמת ללא אישורם ויש לבחון אותה מחדש. הפעילים למען שימור הכפר כבר נערכים בינתיים לקרב משפטי נוסף.
הכפר ליפתא הוא אחד ממאות כפרים שנותרו שוממים אחרי 1948, אבל ייחודו בכך שנותר על תילו כאנדרטה דוממת ולא נהרס או יושב מחדש כרבים אחרים. על כן הפך האזור גם למוקד עליה לרגל ולמידה. ארגון אונסק״ו אף הכניס אותו לרשימת האתרים הטנטטיביים לקראת הכרזתו כאתר מורשת עולמית והקרן לאתרי מורשת עולמיים ציינה אותו ברשימת 25 אתרי המורשת בסיכון.
מזה כ-15 שנה מבקשת המדינה לקדם במקום תוכנית לבנייתן של יותר מ-200 וילות, בית מלון ושטחים מסחריים. ב-2012, בעקבות מאבקם של פליטי הכפר לצד אדריכלים ופעילי שימור וסביבה, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את המכרז ולבצע סקר ארכיאולוגי מקיף כדי לבחון את צרכי השימור באזור.
הסקר, שאת ממצאיו השלימה רשות העתיקות ב-2016, חשף בין היתר שרידים בני אלפיים שנה מהתקופה הרומית או ההלניסטית שסביבם התפתח לאחר מכן גרעין הכפר לאורך כל התקופה העות׳מאנית במשך כ-400 שנה. התגלו גם שרידי בתי בד עתיקים, רחוב מקורה ומערות ענק. תוצאות הסקר המקיף לא שינו בשעתו את כוונת רמ״י להמשיך ולקדם את תוכנית הבנייה, הפעם בתוספת נספח השימור של רשות העתיקות, אולם התנגדות חברי מועצה רבים הביאה ב-2017 להסרתה מסדר היום.
מאז, לא היו התפתחויות בפרשה, אך בחודש מאי האחרון הודיעה לפתע רמ״י כי בכוונתה לפרסם שוב את המכרז ב-29 ביולי. מרמ״י נמסר ל״הארץ 21״ כי ״רשות מקרקעי ישראל מפרסמת מכרזים בכל רחבי הארץ בהתאם לזמינות הקרקע ולאישור הסטטוטורי של התכניות. שווק המתחם נעשה מכוח תכנית 6036 שבתוקף ובנוסף מתבסס על נספח שימור שאושר על ידי רשות העתיקות. מדובר בכפר שננטש לפני למעלה מ-73 שנה ואשר מהווה סכנה למבקרים בו בשל המבנים המסוכנים והמטרדים במקום. היות ועלויות השימור גבוהות מאד, הדרך לממן את שימור הכפר על בתיו המיוחדים היא רק באמצעות שיווק הכפר למגורים ולמלונאות״.
ואולם, לחבר מועצת העיר ירושלים לשעבר וחבר ברשימת הליכוד לכנסת יאיר גבאי, שהיה חבר בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה שאישרה את התוכנית המקורית ב-2006, יש הסבר אחר לכך שברמ״י נזכרו לפרסם את המכרז השנוי במחלוקת דווקא עכשיו. לדבריו, הוא זה שפנה למנכ״ל רמ״י, ינקי קווינט, בדרישה להוציא לפועל את המכרז לקראת יום ירושלים – ונענה בחיוב.
בחשבון הפייסבוק שלו כתב גבאי בתחילת מאי: ״פניתי למנכ״ל רשות מקרקעי ישראל בדרישה להוציא את המכרז לפועל וזה נענה לפנייה והמכרז יצא. בקרקעות שבהם בנוי הכפר הערבי נמצאו ממצאים של יישוב יהודי משלהי הבית השני. זהו מעשה ציוני מבורך ומרגש שקורה באופן סמלי בערב יום ירושלים... אנחנו נותנים כאן מכה קשה לזכות השיבה לאור העובדה שהחורבות האלה הפכו לאתר זיכרון פלסטיני״.
עברו לתצוגת גלריה
מרמ״י נמסר ל״הארץ 21״ בתגובה לדבריו אלה כי ״להחלטה על שיווק המכרז אין כל קשר לפנייתו של יאיר גבאי״.
באופן חריג, נראה כי המכרז עומד להתפרסם ללא תמיכת עיריית ירושלים שמסרה בתגובה לפניית ״הארץ 21״ כי ״פרסום המכרז היה ללא ידיעת העירייה וללא אישורה. מדיניות ראש העיר, אשר נמסרה לרשות מקרקעי ישראל, הינה לבחון שוב את התוכנית״. הסכמת העירייה אמנם לא דרושה לרמ״י לצורך פרסום המכרז, אולם היעדרה עשוי לחזק את טענות המתנגדים. ההחלטה לפרסם את המכרז ללא תמיכת העירייה מעלה תהיות גם לאור תגובה קודמת שמסרה רמ״י בחודש מארס האחרון לעיתונאי אריה אלדד, לאחר שביקש לדעת מדוע טרם פורסם מכרז חדש לבנייה על שרידי ליפתא. ברמ״י השיבו לו אז כי ״המכרז אמור לצאת בתיאום עם עיריית ירושלים. נכון לעת הזו טרם התקבלה הסכמת העירייה לשיווק״.
לא רק ראש העיר ירושלים, משה ליאון, מסתייג מתוכנית רמ״י. סגנו, אליעזר ראוכברגר, אף אמר כי הוא ״מציע לכל קבלן או יזם שיחשוב פעמיים לפני שהוא מחליט לגשת למכרז. זו תוכנית לא יהיה לה גיבוי של עיריית ירושלים. היא בניגוד לעמדת ראש העיר ושלי״. לדברי ראוכברגר ״אסור להרוס ולבנות אזור מיוחד ובעל משמעות היסטורית בעבור 200 וילות למיליונרים״. חברת מועצת העיר לורה ורטון ממרצ הוסיפה כי ״ליפתא הוא מקום ייחודי שבו נשמרו ממצאים מתקופת בית ראשון ושני יחד עם מבנים מעת הקמת המדינה. אין להזיז משם אבן אלא לפתח את המקום כפי שפיתחו את קיסריה ועכו, ערים עם עושר היסטורי. ליפתא היא נכס חינוכי ויכולה להפוך למרכז תיירותי. מגדלים עולים בכל העיר בקצב מסחרר - למה להרוס את הפנינה ההיסטורית הזאת, המוקפת בירוק? בעירייה לא מוכנים לקבל את המחטף של רמ"י ונפעל לחסום הוצאת היתרים״.
עברו לתצוגת גלריה
מתפללים מוסלמים בליפתא בחודש שעברצילום: ינאל ג׳בארין
בעקבות הכוונה לפרסם מחדש את המכרז, החלו הפעילים למען שימור הכפר להיערך לסבב מאבק נוסף. ביניהם גם אחד ממגישי העתירה הקודמת, יעקוב עודה, שנולד וגדל בליפתא לפני 1948. השבוע סיפר ל״הארץ 21״: ״אני זוכר היטב את הכפר ואת תושביו, את המעיין ואת הגנים מסביבו. היו אלה ימים יפים והיינו מלכים בכפר שלנו״. לדבריו, הגירוש מהכפר לא נעשה ביום אחד, אלא ״נוצרו תנאים שלא אפשרו יותר חיים שם. במקרה שלי, יום אחד אבי החליט שנצא מהכפר, יצאנו כולנו, נתקלנו במשאית עם ארבע משפחות אחרות מהכפר והצטרפנו אליהם. המבוגרים כיסו את הילדים והמשכנו עד לאבו גוש. שם נעצרנו כי יום לפני כן רצחו שם תושב ליפתא. לכן, נסענו ללטרון, עלינו לרמאללה ושם נותרנו פליטים. היינו בלבוש שאיתו יצאנו ואפילו אוכל לא היה לנו. בשעה הפכנו ממלכים בכפר שלנו לפליטים שדופקים על דלתות בתי עשירים כדי לחפש אוכל״. לדברי עודה: ״בתנאים הפוליטיים היום אנחנו לא נוכל לשוב לליפתא, אבל נילחם כדי שהיא תהיה מוזיאון טבעי פתוח לכולם״.
עברו לתצוגת גלריה
עו״ד של העותרים סאמי ארשיד. ״אם לא תיענה הפנייה בחיוב שוב ניאלץ לפנות לבית המשפט״
לדברי עו״ד סאמי ארשיד שייצג את משפחות הפליטים בעתירה הקודמת: ״בשלב הזה חודש המאבק באמצעות פנייה לרשות מקרקעי ישראל, עיריית ירושלים והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרישה לבטל את המכרז החדש ולערוך תכנון חדש המתבסס על ממצאי סקר השימור של רשות העתיקות. במקביל, אנו דורשים לפעול לחיזוק המבנים הקיימים כדי למנוע את המשך התמוטטות נכסי התרבות. אם לא תיענה הפנייה הזו בחיוב בימים הקרובים – שוב ניאלץ לפנות לבית המשפט״.
עברו לתצוגת גלריה
פרופ׳ דפנה גולן מהקואליציה להצלת ליפתא. ״כפר שקפא בזמן״צילום: אלכס ליבק
מאז פרסום הכוונה לחדש את תוכנית הבנייה, החלו צעירים פלסטינים לארגן פעילויות מחאה בין שרידי הכפר. חבר ועד הפליטים נאסר אבו ליל סיפר כי גם הם החלו לחדש את פעילותם הציבורית למניעת הבנייה וכך גם ״הקואליציה להצלת ליפתא״ המאגדת גורמים אזרחים מתחומים שונים ובהם פרופ׳ דפנה גולן. לדבריה: ״הכפר שקפא בזמן מאפשר לנו לראות את כל ההיסטוריה, אפילו דרך ההתיישבות היהודית ממדינות ערב״.
לדברי הארכיאולוג יונתן מזרחי מעמותת עמק שווה ״לא צריך להיות ארכאולוג כדי ליהנות מההיסטוריה ששרידיו של הכפר ליפתא מספרים. דורות של ישראלים שהגיעו למקום בילדותם החזירו בדמיונם את הכפר לחיים, הבינו איך נראתה התרבות החקלאית והאדריכלות של הארץ במאות השנים האחרונות, ולא פחות מכך קיבלו הבנה עמוקה ובלתי אמצעית על הסיפור של הארץ״.
לעתירה שהוגשה לפני כעשור צורפה בשעתו גם חוות דעת של מומחי שימור, בהובלת האדריכל ד״ר שמואל גרואג, ולפיה ליפתא הוא עדות ייחודית ואחרונה למורשת הבנייה הפלסטינית. השבוע אמר גרואג כי: ״זה נכון שעשו סקר, אבל לא יכול להיות מצב שעושים סקר ולא מיישמים את המסקנות שלו״. ואכן, מתנגדי התוכנית אומרים כי גם יצורף נספח השימור למכרז החדש, תוכנית הבנייה עדיין תסתור את מסקנות הסקר כיוון שהיא מצריכה הריסה חלקית ופגיעה בנוף הייחודי. כבישים שאמורים להיסלל יהרסו את הדרכים הקדומות, עצים, גדרות ומבנים עתיקים.
מרשות העתיקות נמסר בתגובה כי ״רשות העתיקות אמונה על נושא העתיקות בלבד וזה תחום סמכותה. הרשות ביצעה בליפתא סקר קפדני של כל האזור, לרבות ניתוח אדריכלי של כל מבנה במתחם. הנחיותיה המפורטות פורסמו במסמכי המכרז של תכנית 6035, והן כוללות, בין השאר, הוראות לשימור מבנים, לשיקום ולשחזור הבניינים הקיימים והטרסות ושילובם בפיתוח, וכן קביעת שטחי עתיקות והוראות לפיתוחם. חלק מהנחיות אלה, אף מהווה תנאי לקבלת היתר בנייה. יש להדגיש כי תכנית הבינוי הכללית אמנם מאושרת, אך התוכניות המפורטות יומצאו על ידי הזכיינים בהתאם לקווים המנחים של המכרז והוראות רשות העתיקות״.
תגיות קשורות: