לדברי פרופסור אשלי, החיסון יינתן לחולים קליניים שיזדקקו לו לפני שיופץ לאוכלוסייה הרחבה יותר, כולל ילדים. ניסויים קליניים של רכיבים בודדים צפויים להתחיל עד 2026, כאשר החיסון המשולב יהיה זמין תוך 10 עד 15 שנים.
אנשים שהגנים שלהם חזקים וטובים יותר. הטבעות האולימפיות בטוקיו (צילום: GettyImages)
אם פריצות דרך במחקר הגנום ובטכנולוגיה ימשיכו להתפתח באותו קצב מהיר, החיסון יכול להיות זמין ברחבי העולם תוך עשר שנים בלבד, על פי פרופסור אשלי, שהוא גם דיקן באוניברסיטת סטנפורד והמנהל המייסד של מרכז סטנפורד למחלות לב וכלי דם תורשתיות ותכנית הגנומיקה הקלינית שלו.
"רפואה גנומית הובטחה במשך עשרות שנים, אך בזכות ההתקדמות בתחום אנו מגיעים כעת לשלב בו ההבטחה הזו אמורה להפוך למציאות, ומכניסה עידן חדש ונועז של טיפולים רפואיים", אמר בהצהרה לערוץ החדשות SWNS .
"כבר לא מדע בדיוני"
"בקרוב יהיו לנו כלים של הנדסה גנטית כדי לתקן ולשפר את ה-DNA הקשור לשלל מחלות מגבילות חיים, וכדי לגרום לכולנו לפתח פחות מחלות כאלה לאורך חיינו. זה כמובן לא אומר שאנחנו יכולים לגרום לאנשים לחיות לנצח, ואנחנו לא יכולים להבטיח שתוחלת החיים תגדל, אך סביר להניח שניתן יהיה להימנע ממקרי מוות בטרם עת", ממשיך אשלי.
"ההתקדמות בשינוי ה-DNA פירושה שמספר האנשים עם גנים 'על-אנושיים' - אלה שעמידים יותר למחלות - הוא כבר לא מדע בדיוני אלא יהפוך בשנים הבאות לעובדה מדעית מוחלטת. באופן פוטנציאלי מיליוני אנשים יכולים להיות מושפעים מהטכנולוגיה הזו - חיסון של גיבור-על, מחוסר תיאור טוב יותר".
פרופסור אשלי מוסיף כי זה יכול להפחית מאוד את הנטל של מחלות עם מרכיב גנטי כמו מחלת אלצהיימר, מחלת כבד, מחלת לב כלילית ומצבים נלווים כמו שבץ מוחי ודמנציה וסקולרית. "זה לא רק אפשרי, אלא סביר, שזריקה כזו תהיה זמינה במהלך 10 עד 15 השנים הבאות, כשהיתרונות של טיפול זה יתבררו במהלך השניים-שלושה העשורים הבאים. אם נסתכל על התקפי לב קטלניים בלבד, הטיפול החדש עשוי להוביל להפחתה של 50 אחוז בשכיחות שלו בעולם".
(צילום: ShutterStock)
החיסון שעמלים עליו באוניברסיטת סטנפורד נשענת על מנגנון המכונה CRISPR שעומד בשנים האחרונות במרכזה של מהפכה בעולם הגנומיקה ובשנים הבאות גם של עולם הרפואה. טכנולוגיה זו הובילה לפריצת דרך גם בתחום ההנדסה הגנטית. ה-CRISPR הוא למעשה מערכת טבעית לחיתוך של DNA אבל כזאת שניתנת לתכנות. המנגנון יכול לפעול ישירות על הגנים, לשנות את הקוד ואולי גם לתקן אותו.
מקור המנגנון הוא לא אחר מאשר חיידקים והוא קיים כבר מיליארדי שנים, כחלק ממערכת הגנה של חיידקים מפני פריצה של וירוסים פולשים לתוך ה-DNA שלהם. מדענים מקווים שבתוך שנים ספורות נוכל להיעזר בטכנולוגיה זו כדי להשתיק גנים פגומים וכדי לתקן פגמים גנטיים שאחראיים על מחלות רבות, כולל מחלת הסרטן.
פרופסור אשלי מבהיר כי ההתקדמות המתמשכת בכלי עריכת הגנום CRISPR יובילו להתפתחויות "משמעותיות מאוד" בטיפול במחלות קשות בעשור הקרוב. הם כבר נחשבים לקלים יותר וזולים יותר לייצור בקנה מידה. "עריכת גנים מתבגרת כעת, ומביאה עמה את האפשרות המרגשת למנוע מחלות קשות באוכלוסייה לפני התפתחותן", מוסיף פרופסור אשלי. "לא כולם יהיו רגישים למחלות אלה, אך עבור אלה שכן, זו תהיה גישה מהפכנית חדשה למניעת מחלות".
"יש עדיין הרבה מה לעשות, לא מעט מבחינת הבטחת התרופה בטוחה, ושום דבר ברפואה הגנטית אינו מובטח מעולם, אך נכון להיום נראה סביר שנצליח למנוע מספר רב של התקפי לב ושבץ מוחי ואולי מחלות רבות אחרות כדי לשמור על אנשים בריאים ומאושרים עוד זמן".
עוד בוואלה!

Related Keywords

Finland , , Dean University Stanford , University Stanford , Center Stanford , Professor Ashley , Age New , Continued Ashley , More Manufacturing , Cross Country Finland , பின்லாந்து , ப்ரொஃபெஸர் ஆஷ்லே , வாழ்நாள் புதியது , மேலும் உற்பத்தி ,